כאשר הבנק אומר "לא" זו סיטואציה לא נעימה בכלל, וחשוב להבין מדוע הבנק אומר "לא".

ככלל – הבנק בוחן שלושה פרמטרים חשובים:

לווים – גיל הלקוחות, מצב תעסוקתי, ותק, רצף תעסוקתי, היסטוריית אשראי תקינה, יחס ההחזר מתוך ההכנסה הפנויה, מקצוע וכדומה.

עסקה – ממי רוכשים (קבלן עם או בלי ליווי בנקאי/יד שניה/בניה עצמית/עסקאות בתוך המשפחה/כינוס נכסים וכו'), מה רוכשים, שיעור מימון וכדומה.

בטוחה – מה טיב הנכס המשועבד? האם הוא סחיר? טיב הרישום בלשכת המקרקעין (טאבו/מנהל/בר רשות/ טאבו ירדני וכו'), נכס מפוצל, חריגות בניה וכו'.

ככל וקיימת מורכבות באחד מהפרמטרים האלו – הבנק יכול לקחת צעד אחורה ולא לאשר את המשכנתא – גם אם הלקוחות טובים או הבטוחה טובה!

כאשר אנו מדברים על מסורבים – לרוב אנו מדברים על נתוני אשראי שליליים שנרשמו עליהם בעקבות אירוע נקודתי כגון גירושין או פשיטת רגל, כאשר במהלך האירועים האלו חוזרים תשלומים, יש אי כיבודים של צ'קים חוזרים, ובדוח האשראי נרשמים נתונים שליליים.
כאשר הבנק רואה את הנתונים השליליים הוא יבקש הבהרה לנתונים, ואם קיים מספר רב של נתונים שליליים ללא הסבר מספק – הבנק יסרב.
חשוב לדעת שלא הבנקאי הוא המסרב – אלא הגורם המאשר, דרגים יותר בכירים בבנקים שללקוח אין גישה ישירה לשיח מולם.

בתיקים כאלו המורכבות רבה וקיים דגש גדול מאוד על אופן ההגשה, הסניף והבנקאי דרכו הבקשה מוגשת, חוות הדעת של הבנקאי ומנהל הסניף, וכמובן מי היועץ המטפל, ומה מידת הקשרים שלו בבנקים הרלוונטיים.

במקרים מורכבים מאוד בהם לא ניתן לערב בנקים ניתן להגיע לפתרונות חוץ בנקאיים, שם הריביות גבוהות יותר וההלוואות לרוב בתצורת בלון.
כאשר מגיעים לפתרון של אשראי חוץ בנקאי הדבר החשוב ביותר הוא – להבין איך יוצאים מההלוואה הזו לאחר פתרון הבעיה הנקודתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *