רוב המשפחות בישראל בשלב כזה או אחר מרגישות צפיפות בבית הקיים שלהן ורוצות להתרחב.
הסיבה המרכזית לכך היא שבישראל נהוג לרכוש נכס בשלב מוקדם יחסית של החיים ולפני שהמשפחה מגיעה לשיא גודלה ולפני שהלווים מגיעים לשיא יכולת ההשתכרות שלהם.
הדילמה הראשונה שנתקל בה במשק הבית היא האם למכור קודם את הנכס הישן ולעבור לשכירות, או להפך, לקנות קודם את הנכס החדש.
לדילמה הזאת יש פתרונות טובים בתחום המשכנתאות שרצוי לבחון האם ואיך אפשר ליישם אותם בכל מקרה, על מנת להצליח לרכוש את הנכס ולחסוך מעבר דירה מיותר כתוצאה ממכירת הנכס הישן.
קושי נוסף שנוצר לעיתים רבות הוא שגם כאשר אנחנו לוקחים משכנתא גדולה יותר כדי לרכוש קודם את הנכס החדש ואז למכור את הקיים, ההחזרים החודשיים שמשק הבית צריך לשלם גבוהים יותר מהרגיל, ומעבר לזה שלא תמיד הלווים יכולים לעמוד בהחזרים הללו, לעיתים זה מקשה גם על עצם קבלת האישור.
בתכנון נכון של תכנית המימון אפשר לסנכרן בין הצרכים והרצונות של משק הבית לבין הנהלים של הבנקים ושל בנק ישראל ולפתור את הדילמות הללו.
במשכנתאות למשפרי דיור ישנה הזדמנות גדולה לחשוב שני מהלכים אסטרטגיים קדימה ולמצוא דרך לשלם במשכנתא פחות ריביות מהריביות שקיימות במשכנתא רגילה, ולעשות סדר בכלל ההתחייבויות של משק הבית.
יש לציין כי במרבית המקרים במשכנתא למשפרי דיור מעורבת גם משכנתא ישנה שרובצת על הנכס הקיים, וכי נכון לשקול ולקחת בחשבון את השימוש במשכנתא הקיימת גם מצד איכות המשכנתא הקיימת וגם מצד יכולת המשא ומתן מול הבנקים במקרה של גרירת משכנתא קיימת, לקיחת משכנתא חדשה, ואת העלויות החודשיות של שתי המשכנתאות יחד.